הבנו מהבדיקות שעשינו שהחיים בקנדה רגועים, יש איזון טוב בין העבודה לחיים הפרטיים, ומערכת הבריאות היא חינמית, וכך גם בתי הספר.

בחודשים האחרונים הגיעו אלינו עשרות סיפורים על ניצול, שקרים, הבטחות שווא ועושק כלכלי - כולם בידי שרלטנים ישראלים

לא ידעתי עד כמה ישראל והישראליות השפיעו עלי עד שלא הסתכלתי על עצמי מחוץ לישראל

לא משנה כמה אנחנו “חופרים” למתקשרים אלינו בעניין תושבות הקבע - ישראלים כמו ישראלים מתקשים לתכנן לטווח הארוך!

מהסופר ועד הרופא, דרך הפקידה בבנק, סוכן הרכב, מורה הנהיגה ואפילו בעל הבית - היה חשוב מאד שכולם יהיו ישראלים לשעבר, או לכל הפחות יהודים.

משהו השתנה בי ביום שהחלטנו, mia ואנוכי, שעוזבים את ישראל: פתאום ראינו מסביבנו המון מהגרים - כאלו שהגרו מזמן וכאלו שבתהליך וכאלו שחושבים בעתיד לעזוב.

לא רציתי לשבור להם את “חלום הקהילה”, ואז שאלתי אותם אם הם רוצים לדעת את האמת…

זכור הרגע שבו קפצה במוחי המחשבה - יש מצב שצריך לקפל את המשפחה והחיים ולעזוב למקום אחר

בפוסט הזה אנסה לתאר את מסלול ההגירה (שלא לאמר מסלול התלאות) שעברנו בעצמנו בדרך…

הייתי חייבת לדעת עוד ולהבין למה אני מכניסה את עצמי.
שקעתי בצפיה אינטנסיבית בסרטונים שמתארים את החיים בקנדה…

ישראל היא מדינת ה”יהיה בסדר”, ותחמנות וחוצפה הן שתי תכונות שבלעדיהן כמעט בלתי אפשרי להסתדר ביום יום.
אם לא תתחמן את המערכת תצא פראייר, ומי רוצה לצאת פראייר?

רק המחשבה על קבלת שירותי מדינה מקפיצה את רף המתח אצלי ל-90%… או לפחות כך זה היה עד לא מזמן

לפעמים החיים מזמנים לך הרפתקאות, כך היה כשקיבלתי הצעה לעשות רילוקיישן בתור שליחת השומר הצעיר מטעם הסוכנות היהודית, בתפקיד רכזת התנועה בקנדה.

אֲסַפֵּר לָךְ הַיַּלְדָּה, וְגַם לְךָ הַיֶּלֶד,
אֵיךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲדָמָה נִגְאֶלֶת:
דּוּנָם פֹּה וְדוּנָם שָׁם, רֶגֶב אַחַר רֶגֶב –
כָּךְ נִפְדֶּה אַדְמַת הָעָם מִצָּפוֹן עַד נֶגֶב.