די לתחמנות!
“אז אני אבוא לקנדה, אגיש את הבקשה לויזה ואז אחזור לישראל…”
”אמרו לי שאפשר להגיד שיש לי עסק פעיל בישראל, אבל בעצם אין לי…”
”אני מגיש להגירה תוכנית עסקית של 50 עמודים, אף אחד שם לא יקרא אותה כי היא ארוכה…”
”אמרו לי להגיע לקנדה, ואז להסתדר, לא לחשוב ולתכנן, פשוט להגיע…”
מתוך שיחות אמיתיות עם אנשים שרוצים להגר לקנדה
ישראל היא מדינת ה”יהיה בסדר”, ותחמנות וחוצפה הן שתי תכונות שבלעדיהן כמעט בלתי אפשרי להסתדר ביום יום.
אם לא תתחמן את המערכת תצא פראייר, ומי רוצה לצאת פראייר?
תהליך ההגירה הוא תהליך שבו משנים את מקום המגורים, נפרדים מהמשפחה והחברים ועוברים אל הלא נודע; כולם עסוקים בפרטים הטכניים ובסידורים, אבל שוכחים שגם התפיסה צריכה להשתנות: אם תגיעו לקנדה ותתנהגו כמו בישראל, צפויה לכם חוויה קשוחה!
אגב, אי אפשר “לתחמן” את קציני ההגירה. זאת אומרת אפשר, אבל יש סיכוי גבוה שיסובבו אתכם בשדה התעופה ולא יאשרו לכם להכנס לקנדה (הם לומדים לזהות התנהגות עצבנית וחשודה כחלק מההכשרה שלהם).
ב’ ומשפחתו:
ב’ ומשפחתו החליטו להגיע לקנדה ולבקש רשיון עבודה במסלול שנקרא intra company transfer כשנחתו בקנדה והצהירו בבקשה שהביאו איתם שפתחו כבר חברה בקנדה, והיא פועלת ויש לה גם אתר אינטרנט, קצין ההגירה בדק את הנתונים וראה שהאתר עליו הצהירו בבקשה אינו קיים. הוא גם התקשר לס’ הדירקטור הקנדי שהיה רשום במסמכי החברה וכשזה ענה לו, שאל אותו שאלות לגבי החברה שבה הוא מכהן כדירקטור. ס’ גימגם, כי הוא לא זכר במה מדובר, הוא רק זכר שיועץ הגירה מסוים התקשר אליו וביקש ממנו לכהן כדירקטור, אך הוא לא זכר את הפרטים. באותו הרגע קצין ההגירה דחה את הבקשה וסובב את המשפחה כלעומת שבאו והם עלו על הטיסה הראשונה חזרה לישראל.
אם הגעתם לקנדה כדי להשאר כאן ולקבל תושבות קבע, אתם חייבים תוכנית אמיתית, וחשוב מאוד שתדעו את הצעדים שעליכם לעשות כדי לקבל את ה-PR הנכסף!
א’ ומשפחתה:
א’ ומשפחתה מכרו את הבית שהיה להם בישראל, הודיעו למשפחה המורחבת שהם נוסעים ונחתו בטורונטו. א’ פתחה עסק קטן בבית ובעלה עבד כמנעולן עצמאי. לאחר כמה חודשים הגיעה אליהם דרישה לחקירה מרשויות המס הקנדים, הסתבר להם שיועץ ההגירה ששכרו הגיש בעבורם בקשה (ללא ידיעתם) למסלול שכולל פתיחת חברה קנדית והעסקת 5 עובדים מקומיים במשרה מלאה. ועכשיו שלטונות המס רוצים לדעת למה הם לא משלמים משכורות כפי שהצהירו בבקשה שהגישו.
א’ ובעלה נבהלו, הם פנו ליועצת הגירה חדשה, אך זאת אמרה להם שלצערה הם אינם מתאימים לשום מסלול הגירה פעיל (בזמנו).
לאחר זמן קצר עזבו השניים את קנדה וחזרו לישראל.
למסלולי ההגירה השונים דרישות שונות, אל תחפשו קיצורי דרך!
הסיפור של ב’:
ב’ הגיע לקנדה והגיש בקשה לרשיון עבודה ל 3 שנים במסגרת המסלול החדש לישראלים שנפתח לאחרונה. בינתיים, בשביל לנצל את הזמן החליט לטייל בארה”ב ולחכות לקבלת רשיון העבודה. כאשר רצה לחזור קצין ההגירה ראה כי ב’ יצא מגבולות קנדה ופסל את הבקשה על הסף.
התחמנות ששירתה אותנו בישראל, לא עובדת בקנדה. וגם אין צורך!
המערכות פה עובדות ביעילות, הפקידים במשרדים השונים עובדים by the book, ודווקא אם נהיה תוקפניים מדי (“חוצפה ישראלית” סטייל), הם רשאים לסרב לתת שירות.
טיפ: לכו בדרך המלך, בחרו אנשי מקצוע טובים והפסיקו לקפוץ מכל שמועה בקבוצות פייסבוק.
*מסיבות ברורות לא חשפתי את שמות האנשים בסיפורים הנזכרים למעלה. אלו סיפורים אמיתיים שקרו לאנשים שאנחנו מכירים.
כדי לעבור בשער צריך ללכת במסלול… | צילום: hadoctor@
