מסגרות חינוך

חינוך חובה חינם מתחיל בגיל 4 וכל הילדים זכאים לחינוך ציבורי (כשלהורים יש את כל סוגי הויזות למעט ויזת תייר) לילדים בגילאים צעירים יותר יש מסגרות פרטיות, מצוינות ותחת פיקוח.

במערכת החינוך בקנדה ישנם שני סוגי בתי ספר: ציבורי ופרטי.
שני הסוגים מצוינים!

מסגרת החינוך הציבורי נקבעת לפי כתובת המגורים שלכם. ישנן מפות מדויקות של אזורי הרישום ומידע על איכות בתי הספר בשנה החולפת. באזור טורונטו, למשל, תמצאו מגוון בתי ספר פרטיים יהודיים.

בהתאמה למספר הגדול של הישראלים באזור Vaughan או Thornhill, למשל, קיימים גם מוסדות חינוך (פרטיים וציבוריים) בהם יש אחוז גבוה מאוד של ישראלים, ולא נדיר לשמוע בהפסקות בבית הספר ילדים מדברים ביניהם בעברית.

קליטה במערכת

כשתגיעו לכאן, לפני שילדכם יוכלו ללכת לבית הספר, תתבקשו ללכת למרכזי Reception Centre; שם יקלטו את הילדים למערכת (כולל קליטה של התעודות וגליון הציונים מישראל), ויערכו להם מבחני ידע בסיסיים באנגלית ובמתמטיקה, כדי לדעת כמה סיוע הם צריכים באנגלית, ולאיזו רמה אקדמית הם מתאימים. הנה קישור למרכז שכזה באיזור York (האיזור של הישראלים), כולל פירוט התהליך והמסמכים שצריך להכין.

חשוב מאד להביא אתכם אבחוני קשב וריכוז או אחרים, ככל שישנם.

התהליך כולו נחמד ולא מלחיץ!

תפיסת החינוך

ברוכים הבאים למאה ה-21, בה הילדים הם באמת במרכז מערכת החינוך!
זה לא אומר שלהורים אין תפקיד או יכולת להיות מעורבים, אלא שכאן מאפשרים לילדים מרחב בחירה ועצמאות גדולים בבחירת מסלולי הלמידה. הנה כמה הבדלים מרכזיים בין החינוך העל-יסודי בישראל לזה שבאונטריו:

• בכל בית ספר ישנם Guidance Counsellors - תפקידם להכיר את ילדכם ולעזור להם בבחירת מסלולי לימוד, כמו גם להתאים את הבחירות שלהם ללוחות הזמנים. כמעט בכל נושא ישנם 3 דרגות לימוד: מעשי, קולג’ ואקדמאי, והתלמידים בוחרים את הרמה לאחר ההתייעצות עם ה-Counsellor.

• מי שזקוק לעזרה באנגלית ESL (English as second language) יקבל עזרה מצוינת בדמות שיעורים והקלות.

• קנדה מתייחסת מאד ברצינות למי שזקוק לעזרה בלימודים (עקב הפרעת קשב, למשל) והתלמידים מקבלים המון כלים ועזרה.

• כדי להיות זכאים לתעודת גמר תיכון, התלמידים צריכים לצבור מספר נקודות Credit: חלקן במקצועות חובה, והשאר בכל נושא שהילדים בוחרים (ויש המון!). התעודות שתביאו מהארץ יזכו את ילדכם בכמה נקודות כבר מההתחלה.
  זה קצת לא יאומן עבורנו, הישראלים, שתלמידים יכולים ללמוד בתיכון מקצועות כגון: עסקים, שפת סימנים, ייעוץ חינוכי, מכונאות, סביבה, לימודי אחיות…

• אה, ואין מחנך.ת כיתה! וגם אין כיתה!! התלמידים הולכים לחדר שבו מתקיים השיעור אותו הם לומדים.

• בכל סמסטר בוחרים התלמידים 4 מקצועות (זו לא טעות סופרים. א-ר-ב-ע-ה מקצועות בלבד), ואותם הם לומדים כל יום.
  כאשר הסמסטר נגמר, מסתיים גם הקורס, וזהו.

• הכיתות קטנות משמעותית ממה שקורה בישראל ומבנה השיעור גם כן שונה: במקום הרצאה פרונטאלית (ומשמימה לעיתים), הילדים מקבלים חומר עבודה וצריכים להתמודד איתו. המורים.ות נמצאים כדי לעזור אישית לכל תלמיד שמבקש.

• סביבת הלימודים שקטה, נעימה, בטוחה ותומכת (כמובן שישנם שינויים באיכות החינוך. פנו לאתר הדירוג לקבלת מידע בעניין).

• עוד אנקדוטה: אין בבית הספר טקסים, חגים, יום השואה, רצח רבין, סדר פסח… בבית הספר לומדים.
  מה שכן, מאחר שבכל בית ספר ישנם ילדים ממדינות ועמים שונים, מערכת החינוך מציינת ומכבדת את החגים של כולם.

ובמאמר אישי: זה היה ממש מרגש לראות את הילדים שלנו מקבלים אחריות אמיתית על הקריירה הלימודית שלהם; לומדים מקצועות משמעותיים, וחושבים כבר מכיתה ט’ על העתיד האקדמאי שלהם.

נגענו כאן בנושאים החשובים, אך ברור שהקליטה במערכות החינוך מלאה פרטים.
נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע ככל שנוכל.