הגירה - משחק סכום אפס
“משחק סכום אפס הוא מונח מתחום תורת המשחקים המתאר מצב שבו הרווח של צד אחד מאוזן על ידי הפסדו של הצד האחר” - ויקיפדיה
בתקופה האחרונה אנחנו קצת מוצפים בפניות, שיחות, ווטסאפים וסיפורים מכל הישראלים שרוצים לנצל את ההזדמנות החדשה לבוא לקנדה ולקבל ויזת עבודה. זה מדהים ומרגש אבל יש גם צדדים אחרים לסיפור: יועצי הגירה גרועים (גם אם הם נראים לכם מאד פופולריים), קבוצות פייסבוק עם “עצות” למכביר, קבוצות ווטסאפ עם חדשות חמות ועוד. כל אלה גרועים בפני עצמם ויכולים להרוס לכם את הסיכויים להגר בהצלחה, אבל הבעייה הגדולה ביותר היא לא כמות השטויות והעצות הגרועות אלא, וזה לא נעים להודות, הבעיה נמצאת בנו, הישראלים - אז לפני שאתם זורקים נעל על המסך בעצבים, stay with me ואולי תחשבו בסוף אחרת על עצמכם ועל הגירה בכלל.
אם אתם לא מרגישים שאתם רוצים להפרד מישראל ולהתחיל חיים חדשים - אל תתחילו בהליך הגירה!
יותר מדי אנשים שאנחנו מדברים איתם מרגישים שיש להם אופציות, שהם יכולים לעשות “חצי” הגירה: קצת להתחיל תהליכים, בירורים ובירוקרטיה אבל בעצם להשאיר רגל אחת בישראל. DON’T! אתם עלולים לחבל בתהליך ולפגוע קשות בסיכויים שלכם להגר עכשיו או בעתיד (כן, כל עבירה שלכם אשכרה מופיעה בתיק האישי!).
אנה, אחת מיועצות ההגירה המומלצות שלנו, מזכירה לכולם שלקצין ההגירה יש Full Discretion לגביכם. זה אומר שאם, למשל, תקבלו ויזת עבודה ואז תחליטו לצאת מקנדה (לישראל או אפילו לארה”ב), לעשות סידורים, להתאפס על עצמכם, או לעשות שופינג - כשתחזרו, במעבר הגבול, אם באתם לא טוב לקצין ההגירה הוא יכול לסרב לכם - גם אם יש בידיכם ויזה קיימת, מסמכים, המלצות ומכתב מג’ו ביידן עצמו. *לסרב = ביי ביי קנדה וביי ביי ויזת עבודה.
כדי לעשות הגירה מוצלחת צריך מחויבות של 100%
זה אומר שאתם צריכים לרצות לעזוב את ישראל, על מלא, ולהתחיל חיים חדשים במקום חדש. זה אולי לא מתאים לכל אחד אבל למי שכן, זו חוויה מדהימה ומשנת חיים (כל פעם ש-Mia@ ואני הולכים לצעדה היומית שלנו ליד האגם אני אומר לה שאני מודה על הזכות לעשות שינוי כל כך גדול בחיים שלנו ושל הילדים).
אבל המחיר שעלינו לשלם (משחק סכום אפס, זוכרים?) הוא ההתנתקות מישראל, ויותר מכך מהישראליות (חפיפניקיות, תחמנות, עיגול פינות, יהיה בסדר…), כי אי אפשר להיות בלי ולהרגיש עם.
בבקשה בבקשה אל תקלו ראש ואל תעשו הגירה חפיף - זה עלול להגמר בהרבה דמעות…
בתמונה Mia@ מתבוננת על אגם אונטריו בטיול לילי. צילום: אני
