הגירה SUCKS, שיהיה ברור!

במקום “כור היתוך” ...התפיסה הקנדית רואה בתרבויות השונות כפסיפס של זהויות

“כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר”, מאיר אריאל

כתמיכה בחקלאים ובבעלי העסקים המקומיים שמנו פעמינו לשוק האיכרים החדש, והממצאים לפניכם

לא ידעתי עד כמה ישראל והישראליות השפיעו עלי עד שלא הסתכלתי על עצמי מחוץ לישראל

הבדלים קטנים, מעצבנים או מצחיקים בקנדה

אם תצליחו להוציא מהקנוקס חוסר סבלנות (או אפילו עצבים חלילה) זה כנראה יהיה כלפי השכנים מדרום 🗽

מהסופר ועד הרופא, דרך הפקידה בבנק, סוכן הרכב, מורה הנהיגה ואפילו בעל הבית - היה חשוב מאד שכולם יהיו ישראלים לשעבר, או לכל הפחות יהודים.

אם תשכחו לגזום את הדשא בזמן, תקבלו הודעה מנומסת מטעם פקחי העיר

אז מה אפשר לעשות כדי לשמור את המשפחתיות הישראלית המפורסמת?

לא רציתי לשבור להם את “חלום הקהילה”, ואז שאלתי אותם אם הם רוצים לדעת את האמת…

בין הדברים שהכי הפחידו אותי בתקופה הראשונה שלנו בקנדה היה להיות חולה.

כשמפרידים את הבנאדם מהרעש המתמיד קורה לו משהו טוב

קבלו את מצעד 11 המאכלים המסורתיים (חלקם מעט מוזרים) שאתם חייבים לטעום כדי להפוך לקנדים מושלמים 😄

מסתבר שבזמן שרופאי שיניים סטנדרטיים בישראל פועלים עדיין בשיטות משנות ה-70, תעשיית רפואת השיניים התפתחה

לדעת אנגלית מבית הספר זה סבבה, אבל זה לא אותו הדבר כמו לדבר את שפת המקום.
להלן מדריך קצר, מעין “אמור ואל תאמר”, למהגר הטרי בקנדה:

בתקופה האחרונה אנחנו קצת מוצפים בפניות, שיחות, ווטסאפים וסיפורים מכל הישראלים שרוצים לנצל את ההזדמנות החדשה לבוא לקנדה ולקבל ויזת עבודה. זה מדהים ומרגש אבל יש גם צדדים אחרים לסיפור

ישראל היא מדינת ה”יהיה בסדר”, ותחמנות וחוצפה הן שתי תכונות שבלעדיהן כמעט בלתי אפשרי להסתדר ביום יום.
אם לא תתחמן את המערכת תצא פראייר, ומי רוצה לצאת פראייר?

רק המחשבה על קבלת שירותי מדינה מקפיצה את רף המתח אצלי ל-90%… או לפחות כך זה היה עד לא מזמן

יש כלל ידוע בנהיגה: בהגיעך לצומת מתומרר בו יש לכל הנתיבים תמרור 🛑 - עצור ותן זכות קדימה לאלו לעצרו לפניך.

פשוט. ברור. קל לביצוע… אולי בתיאוריה - בפועל כולנו יודעים מה קורה בצומת שכזה: מלחמת “למי יש גדול יותר”