מי מפחד מרופא שיניים?
אני!
למעשה אני כל כך חרד מטיפולי שיניים, שנמנעתי מללכת לרופא (וגם לשיננית) יותר מ-20 שנה - I shit you not.
הכל התחיל במספר חוויות טראומטיות שחויתי אצל רופא השיניים המשפחתי שלנו, שטיפל גם בהורי ובאחי: זה היה ממש מזמן אבל מה שזכור לי (מעבר לכאב, לבהלה ולפחד) הוא היחס המשפיל, המזלזל והציני כלפיי מצד הדר’ - a.k.a כל החומרים המשובחים ליצירת פוסט טראומה משובחת 🙀
אבל רגע, אתם ודאי שואלים, מה הקשר טראומות אישיות ובלוג הגירה לקנדה?
ובכן - וזה חתיכת ובכן - קשר יש ויש:
מסתבר שבזמן שרופאי שיניים סטנדרטיים בישראל פועלים עדיין בשיטות משנות ה-70, תעשיית רפואת השיניים התפתחה והתקדמה והיום ניתן לקבל טיפולים חדשניים, מתוחכמים, בגישות חדשות ועם מכשור וחומרים מתעשיית ההיי-טק! מי היה מאמין…
אחת המשימות שהצבנו לעצמנו לאחר קבלת ה-PR, הייתה לטפל בגוף ובנפש שלנו כאילו אנחנו משפחה קנדית “לבנה” שבעה ומאושרת (בשונה ממה שהתרגלנו מהארץ - להתייחס להכל ב”עזובתך בחייך, יהיה בסדר”). כך מצאנו את עצמנו נרשמים לרופאי משפחה, מבצעים את כל הבדיקות הרפואיות המניעתיות, הולכים לטיפול נפשי (אונליין כי מי זוכר מה זה ללכת לקליניקה) וגם… [מוזיקה מפחידה] הולכים לרופא השיניים!
אין מספיק זנקס בעולם
לצערי אין דרך להרגיע את מערכת העצבים שלי כשמישהו מכניס לי ברזל חד לתוך הפה 🫨 אבל החלטתי לתת לרפואת השיניים פה צ’אנס:
הקליניקה הראשונה שביקרתי הייתה מומלצת בקבוצת הפייסבוק המקומית, אבל הרופאה הראשית הגיע לקנדה מרומניה, והרגשתי ווייבים חזקים של התנשאות ואפילו זלזול בהפרעת החרדה שלי (היא אשכרה הוציאה מהפה את המשפט “אז פשוט אל תחשוב על זה” - שאלוהים יעזור לה).
כבר אמרתי אומר להתייאש ולחיות את זקנתי ללא שיניים, כש-mia אמרה שהיא מצאה קליניקה חדשה ושיש לה תחושה טובה לגביה.
ואכן כבר בכניסה לקליניקה הרגשתי שמשהו שונה: לא היה ריח של “מרפאת שיניים”, האווירה הייתה שקטה ונעימה, והפקידה החביבה הקשיבה לכל טרוניותיי ונתנה לי להרגיש שזה ממש בסדר, ויש להם המון מטופלים “כמוני” (יעני אנשים בגיל העמידה עם טראומת ילדות דנטאלית).
וזה רק הולך ומשתפר!
רופא השיניים של המרפאה, דר’ בלומנפלד (כן כן, הוא משלנו, אם כי שייך לקבוצת העילית הידועה כ-יהודים שמשפחתם דילגה בקלילות מעל ארץ ישראל, והם עברו ישר מאירופה לצפון אמריקה), היה נחמד, קשוב, נעים הליכות, עדין ומקצועי. הוא סרק לי את כל חלל הפה במכשיר חדשני (שפותח, איך לא, בישראל) והסביר לי על הפרוצדורות שעלי לעבור (עקירת שיני בינה, 8 סתימות חדשות, החלפת 6 סתימות אמלגם - הוא היה מזועזע שעדיין משתמשים בזה - ניקוי יסודי וישור שיניים). הדר’ אמר שהוא נתקל בהרבה מטופלים מפוחדים שבאו מישראל - מסתבר שאני לא לבד 😅.
גם החוויה אצל השיננית החיננית הייתה מעולם אחד: העדינות, ההקשבה והיחס היו כל כך… איך לאמר זאת… כמו שטיפול בבני אדם צריך להיות!
היא סיפרה לי שבארץ המוצא שלה, מקסיקו, רפואת השיניים דיי דומה לזו שבישראל, ושבמרפאה פה עוסקים הרבה בתיקון שגיאות של רופאים ושינניות.
מסתבר שממש חשוב להם פה בקנדה, שמי שעוסק במתן טיפול, יהיה בן אדם נעים, רגשי וקשוב. המטופל כאן נמצא במרכז, אבל בקנדה זו לא קלישאה נבובה אלא מציאות של ממש.
אין לי איך לתאר כמה שהגוף שלי נרגע רק מהמחשבה על דר’ B (כך כולם מכנים אותו). האיש פשוט מהפנט (וכמויות גז הצחוק שהוא נתן לי אולי גם עוזרות במשהו)…
את הטיפולים עברתי בקלות - יש, מסתבר, טכניקה להרדמת הפה שבה לא מרגישים כלל את הזריקות - וכמובן שכל שאר המשפחה באה אחריי.
תודה לך קנדה שנתת לי את ההזדמנות לשנות את הבריאות (והנראות) שלי, ולתקן טראומות כל כך ישנות!
חוויה דומה, אגב, עברנו גם עם רופא המשפחה החמוד שלנו. אבל על כך בתכניתנו הבאה…
אין לי תמונה רלוונטית, אז קבלו את הצ’יפמאנק - מכרסם דמוי סנאי, המתפאר בסט שיניים כה חזקות שהן יכולות לפצח כל שקד ובלוט. את התמונה צילמנו בגנים הבוטניים המלכותיים RBG שליד ביתינו.
