סידורים של שישי - דלת הקסמים
לפעמים כדי להתנתק מהיום יום העמוס, בא לנו “ללכת לאיבוד” לכמה שעות, ולהיכנס לעולם קסום, כזה שגורם לך להרגיש תחושת מתיקות כזאת של פעם, כשהדברים היו יותר פשוטים (או לפחות כך היה נדמה לנו).
בפעם הראשונה שביקרנו בחנות העתיקות The Barn במיססוגה (באיזור טורונטו), התנגן לי בראש השיר מתוכנית הטלוויזיה האלמותית: “אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים” (מתגעגעים? לחצו כאן), כי מבחוץ הבניין נראה פשוט וכעור משהו, אבל כשפותחים את הדלת שנפתחת בחריקה קלה, מתגלה עולם מרתק, עמוס לעייפה בחפצי וינטג' מרהיבים, שמעלים זכרונות רחוקים.
אם מתחשק לך לפעמים לפתוח לרגע את דלת הקסמים - צילום: הדוקטור
החפצים השונים מסודרים במעין סדר מבולגן, ויוצרים שבילים שמתפתלים בין רהיטים הממלאים את החלל ועליהם מגוון עצום של תמונות, פסלים, אגרטלים, מכונות כתיבה, אהילים, נברשות ועוד ועוד ועוד. אפשר בקלות ללכת לאיבוד בחנות ולבלות שעות ספורות בשיטוט בין כל החדרים והכוכים מלאי החפצים המסתתרים בכל פינה.
בלגאן מאורגן - צילום: הדוקטור
התצוגה בחנות משתנה מדי יום, ובכל פעם אפשר לגלות חפצים חדשים שהגיעו לחנות, לצד רהיטים עתיקים ששופצו ונצבעו בצבעים חדשים. באחת מהפעמים שביקרנו בחנות ראינו בחלל הראשי ארון מגירות עתיק שהזכיר לי את הריהוט בבית של הסבים שלי, כשפתחתי בזהירות את אחת מהמגירות (כי בכל זאת ארון ישן, ולך תדע מה אפשר למצוא במגירות שלו 🧐) עלה באפי אותו ריח מוכר שיש לרהיטים של פעם שהיו עשויים מעץ מלא, ובבת אחת התגעגעתי לקניש של סבתא שלי, אבל זה לפוסט אחר.
לפעמים מגיעים לחנות אוספים כדוגמת בובות העץ הצבועות ביד, עליו שמענו מהבעלים של החנות, “התקשר אלי עכשיו אספן ששמע על האוסף, הוא השביע אותי שלא אמכור אותו לאף אחד אחר עד שיגיע לכאן”
אוסף בובות עץ - צילום: הדוקטור
בסמוך לאוסף הבובות גילינו צנצנת מלאה בכפתורים מכל מני סוגים, גם לאמא שלי היה אוסף כזה שאתו היתה מתקנת את הבגדים שלנו כשהיינו ילדים (אי שם בשנות ה 70 וה 80) והוא שכן בתוך קופסא גדולה עם מגוון מחטים וחוטי תפירה. לא יודעת אם יש עדיין אנשים שאוספים כפתורים, אבל אם אתם כאן וקוראים את הפוסט, הצנצנת הזאת מחכה לכם והיא עולה רק $8 קנדי.
כפתורים בכל מני צבעים - צילום: הדוקטור
החנות מלאה גם בשלטים, כדוגמת השלט של קוקה קולה, ואף אחד מהם לא ממש עתיק, למרות שיש על השלטים סימנים של כאילו חלודה, תוכלו לגעת בעדינות בסימני החלודה ותראו שהם צבועים ולא נגרמו מחלודה אמיתית. אבל העיצוב שלהם בסגנון רטרו מהמם, לנו יש כמה שלטים כאלה במטבח, ולמרות שהם לא “הדבר האמיתי” אנחנו אוהבים אותם מאוד.
טעם החיים - צילום: הדוקטור
במדרגות (החורקות מאוד!) לקומה השניה תלויים שלטים נוספים, הקומה הזאת (והרצפה החורקת מאוד שלה!) מוקדשת לרהיטים גדולים וגם לכאלה שעברו שיפוץ וחידוש. ללא ספק יש שם לפעמים וייב חזק של הארי פוטר…
במעלה המדרגות החורקות - צילום: הדוקטור
הסדר המבולגן ממשיך גם כאן, עם כסאות שתלויים בגובה, ריהוט גינה שמונח על שולחן, כונניות שעליהן מגשים, מדפים שעומדים על ארגזי משא, שלטים צבעוניים ועוד רהיטים המפוזרים להם ברחבי החלל, חלקם מחכים לשיפוץ וחלקם לקונה שיתאהב בהם. כבר אמרנו הארי פוטר?
כסאות בגובה - צילום: הדוקטור
ההתמחות של The Barn היא כלי מטבח ובעיקר סטים של כוסות תה ותחתיות, יש בחנות שורות ארוכות של ארונות זכוכית שבהם מסודרות התחתיות ועליהן הכוסות התואמות. הסטים בחנות צבעוניים ומהודרים, והיו יכולים בקלות לשמש גם את המלכה 👑 בטקס התה המסורתי של אחר הצהריים (בליווי סנדביצ’ים קטנים ועוגיות).
לסטים האלה יש גם שמושים נוספים, למשל אם אתם ישראלים וחוששים מהחורף הקנדי, תוכלו לאמץ את מנהג ה hygge שהגיע מדנמרק ויוכל לשמש גם אתכם: המסורת התפתחה בחודשי החורף החשוכים בדנמרק, בהם היתה המשפחה מתכנסת וכולם היו שותים ואוכלים יחד כדי לשמור על שמחה ואופטימיות, הכינוסים האלה עוזרים לערבי החורף החשוכים לעבור יותר בקלות בעזרת החברה הנעימה. המהדרין משקיעים מחשבה בעיצוב הארוע וכלי האוכל כדוגמת הסטים הצבעוניים שלפניכם שמוסיפים לאווירה החמימה ולעיצוב המשמח (בתכלס, הhygge הוא כלי נהדר שעוזר למי שסובל מדכאון החורף).
סטים שמתאימים למלכה - צילום: הדוקטור
מסקרן לגלות שהחפצים מבית סבתא בקנדה שונים לחלוטין מאלה שהיו בבית של הסבתות שלנו בישראל, חלק גדול מהחפצים בחנות מקורם באנגליה (long live the queen) וזה די ברור כי קנדה הייתה קולוניה בריטית. השהייה בחנות נותנת הזדמנות להציץ בהיסטוריה של קנדה ושל הפרובינציה שלנו דרך חפצים ואנחנו מרגישים שזאת עוד דרך להכיר את המדינה החדשה שלנו ולהצמיח כאן שורשים.
מאחורי הזכוכית - צילום: הדוקטור
טיפ עיצובי: בקבוקי האלכוהול בתחתית יכולים לשמש כצנצנות פרחים, קבלו השראה מכאן
